האמנית טובה לוטן פורמת את בגדיה. היא הולכת בעקבות התפרים כמו חייט הפוך. הפרימה חושפת את גבולות הגזרה ואת המבנה הפנימי של הבגד. אבל היא גם פוערת את החלל של החסר, שבו היא חייתה והלכה.

טובה חוקרת את הבגד כמו כירורגית המחפשת ממצא. היא מפשיטה מהבגד את העור, אבל משמרת את זיכרון הדם ואת הריח. ריח הצמר וריח הגוף הפנימי שנספג בו.

טובה מכליבה את האיברים – צווארון, שרוול, חזית או גב – כמו קרטוגרפית, המשרטטת מחדש את מפת העולם הפנימי. היבשות מחוברות זו לזו באופן ארעי, כמו סיכות על פני תפר זמני או צלקת. הסיכה היא חפץ מעט אלים, סטרילי. אבל היא גם משמרת את זיכרון החייט, שסימן את גבולות הגזרה.

טובה מפרקת את הבגד ומרכיבה אותו מחדש כמו נוודת, המבקשת לשאת את זיכרון הבית שהיה איתה. מפת דרכים או מפת שולחן או מפת מלחמה, היא תולה אותו מול עיניה ונזכרת.

29.2-23.3.24

פתיחה: יום חמישי, 29.2, בשעה 19:30