אגרטליה | תערוכה קבוצתית לחברי/ות העמותה

חברי/ות עמותת אמנים יוצרים בישראל

אוצרוּת טליה טוקטלי, טל פרנקל אלרואי, עדי שבתאי פפו

אגרטליה

"כָּל שׁוֹשַׁנָּה הִיא אִי / שֶׁל הַשָּׁלוֹם הַמֻּבְטָח" (זלדה)

 

"הנהר השופע ביותר אינו יכול להוסיף טיפה של מים לאגרטל מלא" (לב טולסטוי)

"כמו אגרטל נאה, חתול, אף כשאינו זע, נראה כזורם" (ג'ורג' פ. וויל)

"האישה היא אגרטל מיוחד שנשאר לנו עדיין; מקום שבו אנו מוזגים את משאת נפשנו” (יוהאן פון גתה)

"תשאירי לי פרח / אני אשים אותו באגרטל כחול / ועד שהוא יבול אני אחכה לך" (רואי לוי)

"הִנֵּה יָדִית הַדֶּלֶת / הִנֵּה חַלּוֹן / הִנֵּה אֲגַרְטָל" (נמרוד שיין)

"בתוך אגרטל באולמי רסיטל" (המריקודות)

"איך נראה אגרטל שנופץ וחובר מחדש. ואיך נראה אתה, בראי מנופץ שחובר מחדש. סורו ממני, מחשבות ארורות" (עמוס קינן)

"פניה אם לא נתווספו בהם קמטים, מעבירה את ידיה על חלקת שדיה ומתניה ועל חמוקי ירכיה, כשם שבוחנים ובודקים אגרטל" (אהרון אברהם קבק)

"בעברית הישנה לא היה אכפת אם כינו כלי מסויים בזיך או אגרטל, אם קראו לחיה שפן או ארנבת" (משה אטר)

"אגרטל ובו קנים ארוכים של מכבדות שיער, עמד עליו" (אהרון מגד)

"מונח לו באבק איזה שהוא אגרטל מאות בשנים, ככלי אין חפץ בו, ולפתע תסתכל בו ותראה שהוא מלאכת מחשבת" (שלמה אנ-סקי)

“בפינת המרפסת הציב אבא אגרטל גדול, שעל דופנותיו ציורי־תבליט של עלמות העולות מן הרחצה כשראשיהן עטורים בעלי־בננות" (רות צרפתי)

"חיינו היו אגרטל יפה להפליא, לא כדאי להחזיר אותם כאגרטל שבור שהודבק" (מאיר בראלי)

"בעיני מצא מאוד־מאד חן אגרטל ירוק בעל ממדי ענק, וכן עציץ פרחים עשוי מזכוכית מוראנו ובו פרח־זכוכית" (חנה סנש)

"על השולחן שלפניו, המשובץ צדפים מעשה דמשק, עמד אגרטל מלא פרחים מלאכותיים" (אמנון שמוש)

"היא זרקה עליו אגרטל, שנשבר על הרצפה, ואפרים יצא החוצה" (יורם קניוק)

"על השולחן הקטן ניצב אגרטל־חרס ובו צרור של פרחים כּמוּשים" (אוריאל אופק)

"השארתי פתק לחגי, על השולחן, שעוּן אל אגרטל הפרחים, ובו כתבתי שאין הוא אשם בכלום" (אהרון מגד)

"ביום הששי נתקבלה מבית הדוד מתנה נאה, אגרטל של גביש, ובשבת אחר־הצהרים באו הזקנים ברגל" (אשר ברש)

"שלא כמו בשעת הצהרים למחרת, על־ידי עורו המוזהב, הדומה לבגד השרד של הכומר והרוטב הטעים שנטף כמו מתוך אגרטל" (מרסל פרוסט)

"כמפת השולחן הנשמטת באחת והנה אגרטל הבדולח עומד על העץ החשוף, מעל לבבואתו, כאילו שם היה מאז ומעולם" (אנטון שמאס)

"אור הירח האיר קלושות את החדר, את אגרטל קני הסוף" (אהוד בן עזר)

"על השולחן בהול היה לנו אגרטל מבדולח ובו היו מצטברים המכתבי" (אידה צורית)

 

תערוכת מכירה של חברי/ות עמותת אמנים יוצרים בישראל

אוצרות: טליה טוקטלי, טל פרנקל אלרואי, עדי שבתאי פפו

 

פתיחה: יום שישי, 9.2.24, 10:00

סגירה: יום שבת, 24.2, 14:00

לקריאה נוספת

אודות העמותה

גלריית BY.5

כתב עת 1280

אמני העמותה

הרשמו לעמותה



צרו קשר