ויקטוריה ויקי שביט-מרודי
איך את כשאת נשברת ונשברת ונשברת ונשברת?
אוצרוּת רותם ריטוב
23.4.26-6.6.26
במחקר חומרי וכמטאפורה למופעי השבר האנושיים, מעלה שביט-מרודי את השאלה "איך את כשאת נשברת ונשברת ונשברת ונשברת ונשברת?". ביטויה של שאלה זו מופיע ברצף הצבות מרחביות הקשורות זו בזו: כסאות עץ שכמו נפלטו מהים על איי שטיחים ומלח, קערות חומר בעבודת יד, ועבודת וידאו וסאונד.
בלב התערוכה מוקרנת עבודת וידאו בטכניקת מיפוי דיגיטלי על קערות חומר תלויות על קיר. זו אחרי זו, הן נושרות מהקיר ונשברות. לעיתים הן נופלות יחדיו, לעיתים בקצב אקראי. טרם ההתנפצות ובמהלך נפילתן, נמרח דיוקן האמנית המודפס במרומז על הקערות, כך שאינו ניתן לזיהוי מגדרי, גילאי או ביוגרפי. רחשי שבר התנפצות הקערות ברצפה, מתלכדים לכדי יצירה קולית המזכירה צלילי פעמונים. רגע ההתנפצות הוא פיוטי אך גם אלים, חשוף ושבור.
