גיליון 23

תהליך מאתגר ונועז מאפיין את המחקר החומרי שעשתה אליאור פרייס עד שמצאה חומר קרמי שיהיה מנוגד במראהו ובתכונותיו הפיזיות לצמיג. היא השתמשה בחומרים קרמיים מוכרים ואחרים, יצרה תערובות ותרכובות חדשות וניסתה לשרוף את החומרים בטווחים שונים של טמפרטורות. היא עבדה על בסיס ידע וגם שלא על פי המוכר, הידוע, ובסופו של דבר יצרה חומר חדש שהלם את הרעיון שהיא רצתה לבטא. לפנינו אפוא צמיג סדוק, עשוי חומר קרמי. מהלך מקביל של פיתוח רעיוני לצד מחקר חומרי אופייני במידה רבה לתחום שאנו עוסקים בו. היכרות עם התהליכים החומריים והבנה שלהם אינה חיונית למתבונן בתערוכה. הוא המתבונן, המתרשם. אני מציעה דיון בתהליכים אלה כחלק מהדיון הפנים מקצועי, שכן הכרת התהליכים מאפשרת התבוננות ופרשנות מנקודות מבט נוספות. הצמיג הסדוק נראה בעיניי כזר זיכרון. היפרדות הצמיג מתוך התבנית בתוך מים הזכירה לי את המשפט ”אליק נולד מן הים“ (משה שמיר, פרקי אליק, 1951) משפט שהיה חלק מהשיח התרבותי של תחילת שנות החמישים. הגיליון מורחב הפעם. השתדלנו להקיף, לסקור ולבקר עשייה מעניינת ומגוונת בתחומים רבים.
אני מזמינה אתכם לקריאה מתמשכת.
טליה טוקטלי