גיליון 46

דבר העורכת

לרגע קל הניחו בצד את כתב העת.
הפעם אני מציעה פתיחה שונה, תרגיל קצר שעשוי להיות רגע של ריכוז. יש להניח
שחוכמת הגוף תיטיב עימנו.

עמדו בעמידה רגילה, הידיים פרושות לצדדים בגובה הכתפיים.
הצמידו את האגרופים זה לזה מול בית החזה כשגב כף היד פונה כלפי
חוץ. הרפו את הכתפיים ולחצו אגרוף לאגרוף. עצמו את העיניים
ושימו לב לגוף היציב ולאגרופים ההופכים לאחד. הרפו.

העבודה המופיעה על כריכת הגיליון נקראת 'מכות פטיש'. עבודת קיר עשויה חומר
ושֹעֹר. במרכזה גוף פטיש ניצב כשחרטומו כמו צריח מופנה לכיוון התקרה. לכל אחד
מצדדיו של הפטיש מחוברת קת וממנה גולש שֹעֹר ארוך ובהיר. קת זו ידית אחיזה,
החלק שאוחזים בו בזמן השימוש בכלי. זה גם שמו של החלק האחורי בכלי נשק קלים.
העבודה מעוררת סקרנות, שני פטישים זהים צמודים לקיר באותו מישור, וגופיהם
מתאחדים במרכז לאחד. מצב זה מפקיע את שימושם המקורי כשני כלי עבודה. הגוף
המרכזי מזכיר בצורתו מבנה ששולח זרועות לצדדים כאילו היה מוטת כנפיים של
עוף גדול שפורש את כנפיו לקראת מעוף.

האם לשֹעֹר משמעות מגדרית, רמז לחסרונו
של קול נשי בתקופה המלחיצה והכואבת עד כדי תלישת השֹעֹר? מה פירוש הטמעת
שני הגופים לאחד? הייתכן שהטמעת הבנות זו תוביל לימים טובים יותר?

הלוואי והלוואי,
טליה טוקטלי