גיליון 27

כבר קיץ.
דמו את עצמכם פורשים מניפה ומגלים שבכל אחד מאבריה המאוגדים יחדיו מופיעים מילה או משפט: חרסה, לקלוף אפונים יחד, מכונת ישיבה, זיגוג אואזין, ג‘ינגדאג‘ן, הגמשת ז‘אנרים, תובעת מרחב, צד שני, הגלריה הקטנה. השהו. תנו לכל אחד מהנושאים לרבוץ במחשבות. הרי לכל אחד מאתנו מלאי קישורים עשיר ושונה לכל נושא ונושא. בחירת כותרת היא סוג של הצהרה. על אף השוני בכותרות, בגיליון זה כיוונו לנושא הזורם בין
הכתבות ובתוכן: זיכרון תרבותי. זיכרון תרבותי מתייחס בין היתר להיסטוריה של הקרמיקה הישראלית – נושא שראוי להמשיך ולחקור בו. הפעם הכתבה נכתבה מנקודת מבט אישית. בראשית המאה העשרים ”עלתה“ ארצה תרבות מרכז אירופית והפכה חלק מהממסד התרבותי. כזה היה למשל בית אנה טיכו. אחד האובייקטים המרשימים באוסף שהוצג שם לאחרונה עשוי פורצלן ומחופה זיגוג הנראה כּפָ טינָה. מרשם הזיגוג סודי. בעבודותיהן של שתי האמניות שאנו מציגים – האחת בביקור בתערוכה והאחרת בביקור בסטודיו – אפשר למצוא סימנים של מטען תרבותי אישי.
חומר למחשבה הוא חומר.
קיץ חם זו מציאות.
קריאה מהנה
טליה טוקטלי