גיליון 30

בשפה עכשווית )או יומיומית( המילה ”דור“ מתקשרת עם חידושים בתחומי הטכנולוגיה. הדורות מתחלפים במהירות. דור הוא משך קיומו של דבר מה עד להמצאת הדבר הבא, החדש. דור הוא מושג יחסי שמתפענח בהתאם לשיוכו הנושאי. בבית כהנא ברמת גן אצרה אינה ארואטי תערוכה בשם דורות. עבודותיה של הדויג גרוסמן, מראשונות תחום הקרמיקה המתחדש בארץ, מוצגות לצד עבודותיו של אמנון ישראלי. אמנון ישראלי למד רבות מהדויג גרוסמן, והשיחות עמו רוויות הערכה אליה. עבודותיה ופועלה של הדויג גרוסמן היו חוליה חשובה בעשייה הקרמית למן שנות השלושים של המאה ה-20 .אני סבורה שגישתה לחומר ולתרבות העבודה בו, אף שהייתה מקצועית ומעמיקת חקר, הייתה מבוססת על אידאולוגיה. הדויג גרוסמן גיבשה משנה סדורה באשר לצורות ולצבעים, וזו הותאמה ליצירה בחומר קרמי מקומי. אמנון ישראלי הוא מג עיטור שנענה להשפעות של תרבויות אחרות. אשף קוטן. נקדן שקדן. קדר רקדן באצבעותיו. משיכות המכחול והצבעוניות שאפיינה את עבודותיה של הדויג גרוסמן מהדהדות בעבודת חומר רבות של אמני סטודיו וכן על גבי מוצרים שעוצבו במפעלים בארץ כחלק מחיפוש זהות מקומית שעניינה צבע ללא דימוי צורני. גם חומר חשוף מפעפע ומופיע בשיח החומרי בהקשרים שונים. לאן אפוא חלחלה האידאולוגיה? האם היום העלאת השאלה באשר לשימוש בחומרי גלם מקומיים או לשכלולם יכולה להציע כיווני מחשבה רעננים? חומר למחשבה.
טליה טוקטלי