גיליון 39

חומרים עושים לי את זה. מרטיטים את האי-מקום שבו ניצת דבר מה.
אני מציעה שתי קריאות על חומרים.
הקריאה הראשונה – המדריך המקיף להסרת כתמים. עיון במרשמים שמרכיביהם הם חומרים
טבעיים וזמינים שבשימוש נכון עשויים להסיר כתמים מאביזרי מתכת, ממוצרי טקסטיל, מעצמים
שעשויים חומרים סינתטיים וכן משנהב או מפורצלן. הנחת העבודה של מחבר המדריך היא
שכתם יש להסיר, בין שנוצר בתהליך טבעי ובין שנוצר במקרה. כתם מסמן שיבוש. נוכחותו
מעוררת תהיות באשר לפגעי הזמן ולאיכות של החומר או המוצר המוכתם. עוד מוזכר שהדרך
להבין את התהליך של הסרת הכתם היא פענוח המרכיבים שיצרו אותו. מפגשים חומריים
מפתיעים, מחוללי פלאות… כתמי קפה אפשר להסיר מספלי פורצלן על ידי זריית מלח ושפשוף
במטלית לחה. אפשר גם לשפשף את אזור הכתם במשחה שמורכבת מסודה לשתייה ומים. אחר
כך שוטפים כמקובל.
הקריאה השנייה – על רקע תיאורו של כפר קטן בפינלנד מתרחשת העלילה בספר הרמאית
הישרה מאת טובה ינסון, סופרת וציירת פינית. די בתמיהה לנוכח הצירוף ׳רמאית ישרה׳ כדי
להעמיק בקריאה. התנאים שיוצר מזג האוויר הקר משפיעים ישירות על האופן שבו מתנהלים
חייהם של האנשים המתגוררים במקום. הגברת הזקנה שבסיפור החליטה לפנות את הרהיטים
הישנים מביתה. באחד מימי החורף נגררו הרהיטים על פני משטח השלג אל מחוץ לכפר ונערמו
זה על זה. בחלוף הזמן טאטאו הרוחות את הקרח וחשפו כתמים שקופים כזכוכית בין רצועות
השלג (עמ' 136). על גבבת הרהיטים נגזר לשקוע במצולות.
אסיים בהבעת הערכתי לבצלי החצבים.
טליה טוקטלי