גיליון 37
דבר העורכת
ניתן למצוא זיקות מפתיעות בין כמה כתבות בגיליון זה.
עיון ב'ילקוט' הראשון של האיגוד למחקר קרמי מצביע על ניסיונות רציניים לפתח קרמיקה
תעשייתית בישראל של ראשית שנות החמישים. אין ספק שהמאמצים שהשקיעו אנשי התעשייה
היו כרוכים גם בשיתוף פעולה עם נציגים מטעם משרדי הממשלה האחראים על תחום התעשייה.
זיקה בעלת אופי שונה לחלוטין נחשפת בסדנה לפיסול בחומר בבית הלוחם בתל אביב – זיקה
אנושית בין המנחה ובין היוצר בסדנה. בשלב הראשון החומר הקרמי משמש כמתווך, אבל
כשהקשר מתבסס והזיקה ברורה, החומר מתגלם לכדי יצירה משמעותית.
זיקה ראשונית יש ונוצרת בין צופה ליצירה. סוד התנועתיות טמון בעבודותיה של עדנה פרידמן.
צורות שמהדהדות מוכרות מעוררות זיקה כזאת בצופה, אף שייתכן שאינה מודעת. זיקה זו עשויה
לגרום לצופה להתקרב ליצירה ולהכירה מקרוב.
מה הזיקה האפשרית, אם בכלל, בין הצילום המופיע על כריכת הגיליון ובין תוכנו? ייתכן שאנו
מציעים זיקות אפשריות נוספות.
להנאתכם,
טליה טוקטלי
