גיליון 45

דבר העורכת

צירוף המילים מוצר קצה עשוי להתפרש בכמה אופנים: אובייקט או מוצר שתחילתו
רעיון או גחמה, המשכו תכנון או עשייה אינטואיטיבית, וסיומו התממשות פיזית; מוצר
שנעשה במדפסת תלת־ממד; כלי פורצלן שנוצר בתהליך מסורתי במפעל בעל שם;
או ממצא ארכאולוגי שגילויו הוא כמו משיכה עדינה בקצה חוט, כשבהמשך הופך
הממצא לאובייקט מוביל במחקר תרבות. אני סבורה שהתבוננות, מישוש ומחקר של
חפצי קצה כאלה – למשל מוצר של תעשיית הקרמיקה בארץ – מחייבים היכרות עם
תחומים משיקים כמו המצב הפוליטי, המדיני והחברתי בתקופה שבה נוצר החפץ,
הכוחות הכלכליים שפעלו בשוק, העשייה האמנותית והתרבות החומרית בתקופה
המדוברת. לא במקרה בהקדמה לכתבה על הכנס בנושא תעשיית הקרמיקה בישראל
מוזכרת ואזה בחדר. הייצור של כלי אוכל, חפצי מדף, קערות ומאפרות נועד למרחב
הבייתי, ובמידה רבה הוא מצביע על זהות הדיירים.

שיטוט ממוזג עשוי לזמן מפגשים מעניינים. אני מציעה שיטוט בין הגלריות של האגף
לארכאולוגיה במוזיאון ישראל. לראשונה מוצגת שם תערוכה של אמנות עכשווית.
זוהר גוטסמן יצר שבע עבודות פיסול בתגובה ליצירות שמקורן בעולם העתיק. שם
התערוכה 'שכבה מופרעת', ואצרו אותה סאלי הפטל נוה וטלי שרביט.

קחו הפסקה.
נשימה.

דפדפו לעמ' 47 , לצילום של האדם החושב מיהוד, ממצא ארכאולוגי מתקופת הברונזה
התיכונה, כלומר נח מתחת לאדמה ביהוד כ־ 3,800 שנה. כיום הוא מוצג בוויטרינה
מוגבהת, וזו הזדמנות להביט עליו מכל הצדדים.

טליה טוקטלי