גיליון 44

דבר העורכת

מה בין התבוננות ישירה ומרוכזת בחפץ ובין התבוננות בחפץ כאובייקט מוביל

במחקר המתייחס לטריטוריות שבהן היה בשימוש?

מצאתי עניין במחקרו של הארכאולוג יגאל משה ישראל על כלי עזה השחורים.

מדובר בקדרות מקומית שעברה מדור לדור במשך יותר מ־ 250 שנה –

מתקופת השלטון העות'מאני ועד שנת 1975 . החוקר מציין את השפעתה של תרבות הריבון באזור,

המחלחלת מטה ומשפיעה על חיי התושבים המקומיים. אבל לא רק קדרות שחורה.

במאה ה־ 16 החלו לשתות קפה בחצר הסולטן הטורקי. כבר באמצע המאה ה־ 17

היו בתי קפה רבים ברחבי האימפריה, בכלל זה בארץ ישראל,

והמנהג הפך שגור גם בבתים פרטיים. עם הקפה הגיעו לאזור ספלוני קפה שיובאו מסין ומטורקיה,

ובמחצית הראשונה של המאה ה־ 18 גם ממרכזי ייצור הפורצלן באירופה.

אני סבורה שנכון להעמיק ולהכיר את הקרמיקה הפלסטינית

כדי לדייק בהבנת השטח שאליו הגיעו מי שנקראות 'אימהות הקרמיקה הישראלית',

וכן כדי להציב שאלות באשר לאותה נקודה בזמן.

כותרת הכתבה 'מילה על אדם' הזכירה לי משפט שנאמר בקול נחרץ

מפי נערה מתבגרת בסיום ויכוח עם הוריה – 'תוציאו לי את אנה פרנק מהחדר׳.

אירועי השואה מהדהדים בקרב הדורות באופנים שונים.

טיול מאורגן למחנות שאליו הצטרפה נערה בת 12 היה אירוע מכונן שאותו מתארת גליה ארמלנד בעבודתה

'מועדון הלבבות המחוברים'. אדם מנדל ז"ל הציג את עצמו כחשמלאי

והפך אחראי על תנורים במפעל של אוסקר שינדלר שהיה על יד הגטו. אנה פרנק עוד כאן.

כד קטן שמנו נתן,

טליה טוקטלי