גיליון 41

מרבץ הזמן רצוף ההגבלות שינה הרגלי התנהלות ועבודה. חיפשתי זיז פנימי שיסייע לי להתניע תהליך יצירתי, קיוויתי לדיאלוג מזין ביני לבין עצמי, כזה שיאפשר לי לשלוף חומרים פנימיים שלא השתמשתי בהם בשגרת העשייה המוכרת, שכן עבודה בסטודיו, מפגשים עם קולגות וביקורים בתערוכות נמנעו ממני כמו שהם נמנעו מרבים אחרים. המיומנות הפיזית של העבודה על הגלגל שמורה אצלי בגוף מתקופת הלימודים בבצלאל. ניסיתי להמיר את זיכרון המיומנות הפיזית להלך רוח שונה שמאפשר מעין פעולת הזנק להתחלת תהליך יצירתי. דימיתי את עצמי יושבת מפוסקת על יד הגלגל המסתובב, מרגישה את הידיים נוגעות במלוא הכפיים בגוש חומר רטוב, לוחצת את שתיהן במידה הנכונה עד שגוש החומר המסתובב מתכנס למרכז הגלגל. מרכזתי. מצאתי נקודת אחיזה חדשה, הלך נפש תואם סטודיו שנהפך לתחושה וירטואוזית גמישה ומשתנה. כוח יצירתי שנטבע מחדש.

צילומים של מבחר עבודות מהתקופה האחרונה, יצירות של כמה אמניות, פרוסים על תשע כפולות עמודים בגיליון. לצד כל דימוי בחרנו לציין את שם האמנית ושם הצלם/ת בלבד. אני מציעה להתבונן במקבץ דימויים זה בדפדוף בקצב נוח, לכבד את ההתרשמות הראשונית מהעבודות במרחב האינטימי הממשי שבין העיניים ובין הגיליון; לנצל את מגע האצבעות כדי לדפדף הלוך ושוב, שוב והלוך. אולי חשיפה של דימויים בזה אחר זה תצטבר לתחושה שונה.

במדור הטכנולוגיה ניתן לקרוא על שיקום של שוניות אלמוגים. החומר הקרמי הוא מרכיב חשוב במחקר יישומי שבו שוניות קרמיות מודפסות במדפסת תלת־ממד ואחר כך מוצבות על קרקעית הים. מהצילומים המלווים את הטקסט ניכר כיצד השוניות מתקבלות כחיק שמאפשר שיקום ותורם להתחדשותה של מערכת אקולוגית.

מַה לְמַעְלהָ?

מַה לְמָטָּה?-

צלילה נעימה,

טליה טוקטלי