סימפוזיון הקרמיקה הבינלאומי 2021
שימו ♥ –
למחירון הסימפוזיון לחצו כאן
ללו"ז הסימפוזיון המלא לחצו כאן
אמנים משתתפים
חיה ועובדת במיסולה שבמונטנה, ארה"ב . גלוואי היא פרופסורית בכירה ומנהלת בית הספר לאמנות באוניברסיטת מיסולה, מונטה. היא הציגה את עבודותיה במהלך השנים בארה"ב וברחבי העולם. יצירותיה נמצאות באוספים בקולג' וויליאם ומארי, בקרן ארצ'י בריי, במוזיאון לונג ביץ' לאמנות, מוזיאון האנטינגטון לאמנות, מוזיאון קרוקר לאמנות ובגלריית רנוויק בסימת'סוניאן. יצירותיה מונעות מתשוקתה לקרמיקה וקדרות היסטורית בשילוב עם עניינה בנושאי צדק חברתי.
ילידת 1987, דונצק, אוקראינה. היא בוגרת הפקולטה לקרמיקה וזכוכית מהאקדמיה יוגניוס גפרט, ורוצלב ומהאקדמיה הלאומית לאמנויות לבוב, פולין. מירונובה הציגה ביותר מ100 תערוכות קבוצתיות ו12 תערוכות יחיד. זכתה במקום הראשון בביאנלה לקרמיקה בספרד וכמו כן במקום הראשון בתחרות הבינלאומית "קרמיקה מולטיפלקס", קרואטיה, כאמנית צעירה. עבודותיה מושפעות מיחסים אנושיים וממצבי היומיום. לכל דמות שהיא מפסלת סיפור משלה. היא נוטה להציג גופים אנושיים בפרופורציות לא שגרתיות ובשיטת עבודתה היא משלבת בין קרמיקה לגרפיקה.
אפרת איל היא קרמיקאית ישראלית מובילה בתחומה. בוגרת המחלקה לקרמיקה וזכוכית שנת 1997, בצלאל. איל הציגה בתערוכות יחיד ובתערוכות משותפות ופסטיבלים רבים לאורך השנים בישראל וברחבי העולם. בעבודתה היא יוצרת אובייקטים ועבודות אינסטליישן בטכניקות שונות הכוללות יציקה ופיסול חופשי של חפצי רדי-מייד, שברים ושאריות, במצבי עיבוד שונים של החומר. השפה האמנותית שלה מבוססת על פירוק מוסכמות צורניות, אייקונים וסמלים מההיסטוריה של האמנות והקרמיקה, והרכבה שלהם מחדש בהקשרים עכשוויים הנוגעים לסוגיות חברתיות ומגדר.
עידו פרבר הוא מעצב ובעל מלאכה ישראלי אשר חי ולומד בטוקיו, יפן. כחלק מלימודיו לתואר שני בקרמיקה ובעזרת עברו כמעצב תעשייתי עידו חוקר את המושג מקומיות במדינה זרה. דרך מחקר חומרי, לימודי שפה, שיטוטים בכפרים נידחים וזכרונותיו מישראל עידו מתחקה אחר המקומיות שלו בעולם. עבודותיו נעות בין הפרקטי לדקורטיבי ואינן מושכות קו ישר ביניהן. מעבר למלאכה בחומרים קרמיים הוא עוסק גם במלאכת עץ וברזל.
לביקור באתר של עידו פרבר לחצו כאן
ילידת 1990, בוגרת האקדמיה בצלאל בהצטיינות מהחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית לשנת 2017.
בשנים האחרונות אליה לוי יונגר חוקרת ונפעמת מיכולות החומר, כיצד הוא מאפשר לדמיון האישי להתהוות לגופים תלת מימדיים העומדים כאובייקטים מוחשיים בחלל.
בעבודותיה המשלבות קרמיקה ורקמה היא קושרת בין חומרים קשים לרכים, בין מלאכות עתיקות ועבודת יד- החומר הקרמי והטקסטיל ובחינה של המפגש שנוצר ביניהם.
החומר הקרמי משמש כקונסטרוקציה ושכבות החוטים מולבשות עליו בדימויים וצבעים ויחד הם יוצרים יחידה חדשה ושלמה.
סדנאות
שחר וואנו - Dorodango
שחר וואנו, חי ועובד בשדה-בוקר, בונה מאדמה וחומרים טבעיים, יועץ לבניה -ירוקה והתייעלות אנרגטית במבנים.
שחר עובד עם חומרים טבעיים מעל עשור, מתחה בשיטת אדמה נגוחה, למד באוסטרליה ובנה גם בארץ.
סדנה זו קרויה Dorodango, שם הלקוח מיפנית ומשמעותו כדור אדמה.
בסדנה ניצור כדורי אדמה מתערובת של חול חרסית וקש, נצפה אותם בשכבת חרסית דקיקה ונבצע מירוק (פוליש) אשר יוצא את הברק הטבעי הקיים בחרסית.
משך הסדנה כשעה וחצי.
גליה ארמלנד - הדפס ליטוגרפיה על חומר קרמי
אילן בק - סקיצה היא לא מילה גסה
בוריס כץ - ידיות ידידיי, ידיות ידידותי!
ידיות ידידיי, ידיות ידידותי!
ידיות של…ספלים, כדים, קנקנים, קומקומים, אגרטלים ו…
עד מה חשובות ידיות בכלי קרמיקה!
מעבר לפונקציונליות (ידית חזקה ונוחה להחזקה) מדובר בפרט דקורטיבי בעל פוטנציאל להשלים את אופיו של האובייקט, ידיות יכולות להיות קישוט לכלי ואפילו הפרט העיקרי והדומיננטי.
אלוהים נמצאת בפרטים הקטנים, ובסדנה שלנו – בידיות הקטנות.
הרצאות
ארז נאבי פנה
פעיל טבעוני לזכויות בעלי חיים, ומעצב, ארז נאבי פנה, קיבל את התואר הראשון בעיצוב מהמכון הטכנולוגי בחולון (2011) ואת התואר השני בעיצוב מוצר מהאקדמיה לעיצוב באיינדהובן (2014). נאבי פנה מבסס את עיצוביו על חקר תופעות טבע, תהליכים סביבתיים ואתיקה בעולם החומרים.
עבודותיו הוצגו במוזיאונים ברחבי העולם, ולאחרונה נכללו בתערוכת עיצוב השנה של ביזלי, במוזיאון העיצוב בלונדון, בטריאנלה מאת קופר יואיט, מוזיאון העיצוב סמיתסוניאן בניו יורק והמוזיאון לעיצוב בהולנד.
בימים אלה הוא חוקר את נושא העיצוב הטבעוני כמועמד לדוקטורט באוניברסיטה לאמנות ועיצוב בלינץ, אוסטריה. נאבי פנה חי ועובד בתל אביב, ישראל.
עינב ברנס אליאסוב - קרמיקה בראי הקשר הבין דורי
עינב ברנס אליאסוב היא אמנית קרמית, מרצה בבצלאל ואוצרת .
הרצאתה "קרמיקה בראי הקשר הבין דורי" תלווה ותבחן מהלך אוצרותי של סדרת תערוכות העוסקות בקשר הבין דורי המתקיים
באופנים שונים בין יוצרים.
הקשר הנרקם במרחב החומרי נשען על ציר כרונולוגי דרך אופני עבודה, כלים וטכניקות שונות ומהווים בסיס לקהילת ידע שמשמרת מסורות תוך פיתוח ביטויים
קונספטואליים ועיצובים עכשוויים.