התערוכה שואבת השראה מעולם הטבע הפולש לחיינו, ומקבילה את חיי הפרא של צמחים ופרחים בטבע לחוויה אנושית, חושית ופסיכולוגית – קצת סוריאליסטית – של חריגה מגבולות המוכר והידוע; צמיחה והשתנות בלתי צפויה. התוצאה אפופת קסם ומרהיבה, אך בה בעת מעוררת אי-שקט ותחושת דריכות, בניסיון לזהות את חוקיות הצמיחה, לטוות נרטיבים אפשריים ולהשכין סדר חדש בעולם.

שיתוף הפעולה היצירתי של ג'רי שי שריג ורונית בכר בשבוע האיור נמשך זו השנה השנייה.
ג'רי מציגה עבודות רקמה בעבודת יד, משולבות בצילום והדפס. הצילומים מבוססים על שוטטות בגנים הבוטניים של אוניברסיטת תל אביב והתבוננות בטבע העירוני. על גבי הדימויים היא מעתירה רקמה, עורמת ביד עמלנית:210 מטר חוט זהב, 180 מטר חוט כסף, 150 מטר חוט ברונזה, 150 מטר חוט נחושת, 200 מטר חוט שחור.
הדימוי המתקבל הוא סוער, רוחש חיים, פרוע חוטים. הרקמה משנה כיוונים במפתיע, החוט לעתים מהודק ולעתים רופף, זולג ומשתפל לעבר הרצפה, בהשראת גידולי צמחייה, שחלקם מטופלים בשליטה קפדנית וחלקם נתונים לגידול טבעי וצמיחה בלתי מרוסנת.

רונית מציגה איורים חתוכים בפח דק, של דמויות אנושיות לבושות בדים בהדפסי דוגמאות צמחיות, פרחוניות, המעניקות עושר ותנועה לדימויי הגוף. הראשים, לעומת זאת, הם ראשי פרחים מפוארים, עלי כותרת שיצאו מפרופורציה והם מושכים את העין ומרהיבים, באותה מידה שהם מטרידים ודורשים מהצופה להשלים את הפערים בין האנושי לטבעי, בין הנובל לפורח, בין העדין לעוצמתי. הדימויים הם רפלקציה והשלכה של אופי הפרח על תנועה אנושית ולהפך, והם מעלים תחושה ש״הגיוני״ ואפשרי שנפגוש דמויות כאלה או פרחים כאלה ברחוב.

העבודות בתערוכה מעוררות מחשבה על יופי ומשיכה לטבע, על רצון להיטמע בעושר הטבעי ו"לאבד את הראש" – כפי שקורה לדמויות. הן מובילות קו אסוציאטיבי שעובר מנשף הפרחים של הנס כריסטיאן אנדרסן דרך חנות קטנה ומטריפה ועד לטרנדים הבולטים בעולם העיצוב ותרבות המגורים כיום – עם כניסת הצמחייה הגדושה לחללי פנים, ריבוי העציצים והגינות הביתיות גם בדירות עירוניות קטנות, ושילוב דוגמאות צמחיות בחפצים ופריטי ריהוט ובהדפסי טקסטיל ואופנה.

שתי היוצרות הן בוגרות התואר השני במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, שם נפגשו. גוף העבודות החדש של כל אחת נוצר במיוחד לתערוכה זו וניתן לראות התפתחות בקו העבודה האמנותי שלהן, הן באופן אישי והן בשיתוף הפעולה הקונספטואלי והפיזי בחלל.

אוצרת: חגית פלג רותם