מסע התערוכה "מְכָלים" החל  בסדרת סדנאות שהתקיימו בעמותה בשנים 2019-2017. בלב התערוכה נמצא דיון במְכָל, כחפץ שימושי וכאובייקט מכיל לחומרים ורעיונות. מכלים עשויים ממגוון חומרים: אדמה ואבן, עץ וסיב, כמו גם מחצבי מתכת, וזכוכית, ואף תרכובות חומרים מעשה ידי אדם. מיומנות בחומר – קריעה ופרימה, התכה וכתישה, חציבה וחיתוך, כמו גם חיבור והוספה, מניעים עיצוב של מסה וצורה, צבע ודימוי, ומציבים את עשיית המְכָל כסדנה ומעבדה מרתקת ליצירה, למחשבות ולסיפורים המתגלמים במכל, טענים אותו בערך ובמשמעות. בתערוכה מוצגות עבודות חדשות של עשרים ושלוש אמניות ואמן, חברי העמותה, במגוון רחב של חומרים המאפיין את פעילות החברים בעמותה.

מכלים

על פי האקדמיה העברית ללשון פירוש המילה מְכָל הוא "כלי קיבול גדול לנוזלים", ובהקשר הלשוני, שורש המילה משותף הן ליכולת והן לתכולה. מכאן שמְכָל אינו רק מעטפת, אלא הוא מגלם, בחומר ובפעולה, מסורות, אמונות וטקסים, כמו גם רעיונות וחידושים. בתולדות התרבות ובחיי היומיום, מתנהלת ביוגרפיה של 'חפצי מכלים' לצד הביוגרפיה האנושית של הגוף והרגש, מלידה עד קבורה, בהקשר למקום ולמסע. האדם היוצר עושה מכלים על פי מידותיו, מעוצבים בהתאמה לשימוש ולנראות. ביחס למרחב הפנים והחוץ, הפרטי והציבורי, מגלמים מכלים בחומר את הקוגניציה האנושית ודינמיקה חברתית.

זמן

המלאכה הידנית היא פעולה איטית. הזמן מפורק ליחידות זעירות, כמו להרוויח זמן, לעצור את הזמן או להתגעגע לזמן שעבר. בו בזמן יכולה פעולה מהירה של גלגול וקשירה, לעמת את הבד הארוג בקפדנות צפופה, עם יריעת ניילון חד פעמי, שאורך חייו כמעט נצחי. המלאכה מחברת בין עבר להווה, ומעוררת ציפייה לעתיד.

חומרים

חומרי פסולת מפתים ומזהמים, חומרי מתכת קשים ורכים, זכוכית, עץ ופלסטיק, בדים וחוטים;  חומרים של יום יום, ממקמים את  היצירה בתהליך של מחקר. לימוד תכונות החומר ומפגש בין חומרים, מניבים הבנה של חומר, תנועה בין מתח רפיון ואיזון, מסע בין החומרי הגשמי, לתכולה של מחשבה ותובנה.

פעולות

פעולה אובססיבית מספרת אמת: לפרק, לחורר, לקדוח, לקרוע, לחתוך את החומר – פעולות החושפות את החומר, את הגוף והרגש. פעולות מפרקות את החפץ, לעיתים ממיתות את החומר ללא היכר, ובצדן פעולות מפורטות עד דק, המפיחות חיים באובייקט הנוצר מחדש. חפצים מגלמים בצורתם את עקבות הפעולה, ובו בזמן אנחנו מטילים על פעולות כמו חיתוך ואיחוי – רגשות, סמלים וביטוי למדרג חברתי. הפעולה היא תנועה בין המושלם לפגום, המרה בין הכמוס למופשט, וגם תהליך של התבוננות והרהור על יחסי הכלה בין הפרט והמשפחה, בין חברה לסביבה.

דיאלוג

בדיאלוג עם חומרים כלים ופעולות, מתהווה גם דיאלוג בין הטבעי והגולמי, האנושי, המלאכותי והסינתטי. בחירה ועשייה, עיבוד וגימור מניעות דיאלוג של האדם עם סביבה אורגנית וסביבה מעוצבת, עם סביבה פרטית וסביבה ציבורית. המכל מהווה אובייקט מכיל לכאב, להתרסה ולשינוי, ובו בזמן מושא לאנלוגיה, למטפורה ולסימבוליקה.

קריאה חזותית

מפית בד עליה רקומה דמות אנושית, דף מודפס בדימוי שהולך ומתרחק מהמכל הקונקרטי, כמו גם ספר של ביוגרפיה חזותית או מסך דיגיטלי, אינם מכלים במובן השימושי המסוים של המילה, אך בחירת הדימוי ורקמת הדמויות מהוות מכל מעיד לקיומן. תהליך ההדפסה בין המלא והחסר חיוני להרהור על מכל כמושג; שכבות דיגיטליות של דימויים הנדסיים, מחברות בין עקבות התכנון להתפתחות של רעיון; בו בזמן ומצטרף הצילום כחוליה בתהליך – כאשליה או כייצוג של המציאות.     

הסיפור

המכל מספר על נשים אמניות, שסיפור חייהן משולב ללא הפרדה בין שימוש, יצירה, אמנות וחיי יום יום. פעולות של אפייה ובישול מעידות על מסורת, המשכיות וחיבור לדורות של נשים במשפחה. כך גם חפצים כמו מפיות כריות וסירים, מספרים על אם ועובר כמכל מושלם, או על הורות ללא מכל. המכל הוא ספר אמן, ביוגרפיה של חפצים, תפורה כסיפור פרטי או משפחתי, שמתהווה  לנרטיב קבוצתי חברתי.

אוצרת: יובל עציוני