התערוכה השנתית של עמותת אמנים יוצרים בישראל 2024

כולנו מחפשים איזון בתוך מציאות כאוטית, עוגן להיאחז בו; אנו כמהים לחזור אל המרכז שלנו ולמצוא זהות, משמעות ושלווה.
בספרה רב ההשפעה, "מרכוז", תיארה הפילוסופית והקרמיקאית מ.ס. ריצ'ארדס, את האמנים בכלל ואת הקדרים בפרט: "אחרי הכול אנחנו טרובדורים, להקה נודדת של יוצרי מרכז, מתגברים על הנפילה, קולטים את חוקי הכבידה, מזנקים אבל משחזרים צדק ושיווי משקל בתהליך. לא יכולים להתקיים מוסר ורוחניות בלי שהאמן יראה לנו את הדרך." מימי קדם ועד ימינו, בתרבויות סביב העולם, משולה מלאכת הקדרות לבריאה ולריפוי. בעשרות השנים האחרונות משמש תהליך מרכוז החומר, על הגלגל, משל לתהליך רוחני, למרכוז "העצמי".

מרכוז החומר דורש מהקדר למרכז את מחשבתו, את גופו ואת ידיו. מרכוז החומר הוא תהליכי: יש בו תנועה ושינויים – הגלגל המסתובב, הידיים המפעילות כוחות, מעלות ומורידות את החומר. מכאן, שההקבלה הרוחנית אף היא כוללת תהליכים, שינויים ותנועה של הנפש לקראת המרכוז, אנו מאזנים את עצמנו תוך כדי תנועה.

25 אומניות נתנו צורה למרכוז: המרכוז כמעגל, "היינג והיאנג" המשתקפים בניגודיות שבין השחור ללבן או שבין האור לחושך. המרכוז ככלי שימושי או כלי שהשתבש. חלק מהיצירות עוסקות בכיסופים אל המרכוז, אחרות מנגידות בין המרכוז והתוהו, או בין קדושה וחול ובאחת מהעבודות המרכוז המהודק הולך ונפרם בקצותיו.
היצירות שנבחרו לתערוכה עשויות רובן מקרמיקה אך יש בהן גם יצירות מזכוכית, וידאו, חוטי תפירה ורקמה, פיסול אינטראקטיבי באור, חפצים מן-המוכן ועוד. הן מבטאות את המאמץ להגיע למרכוז, בכישלונות ובהצלחות שבדרך, בהיבטיו החומריים של המרכוז כמו גם בהיבטיו הרוחניים.