שלי ואילון סתת קומבור – Couple Of exhibitions | אוצרת: מירב רהט

"הזמנה חוזרת  >>>>  “Reorder

שלי ואילון סתת קומבור. זוג. "Couple Of". חיים יחד, יוצרים יחד, מעצבים ומייצרים יחד זוגות נעליים מזה עשרים שנה. בדיאלוג שהחל במסדרונות האקדמיה בצלאל, וממשיך ומתקיים לאורך השנים בגין תשוקה וסקרנות שאינם נגמרים, הם שואלים שאלות על מהותן של נעליים ועל תהליכי ייצור בין מסורת לטכנולוגיה. בתהליכי עבודה משותפים הם מפרקים ומרכיבים את הנעל כמושג וכחפץ, מותחים גבולות בין הקונספטואלי לפרקטי, מתרגמים רעיונות וגזרות לסדרות קטנות של אובייקטים שנועדו לנעילה ומפתחים תפיסות רעיוניות אודות נעליים באמצעות כאלה שפחות.

בזוג תערוכות – Couple Of exhibitions – המתקיימות במקביל בשתי גלריות, הם מעלים סוגיות שונות בהתייחס למהותן של נעליים מחוץ לטריטוריה השימושית.

בתערוכה "הזמנה חוזרת >>>> “Reorder, המוצגת בגלריה B.Y5, השניים חוזרים ומתבוננים על סוגיות ודגמים שליוו את יצירתם לאורך השנים ומגיבים אליה. בסדרת אובייקטים ומיצבים הם בוחנים את מהותה של נעל כאריזה לכף הרגל, נעים בין דו מימד לתלת מימד כחלק מדיאלוג בין חומר וצורה, מאתגרים את היחסים בין מרכיבי הנעל השונים לבין תהליכי הייצור והיצירה שלהן, ומקיימים מעין משא ומתן בין עיצוב, אמנות ותרבות באמצעות אובייקטים שפותחים דיון ומותירים מאחור את הפן הפונקציונאלי שלהם.

דו מימד תלת מימד

נקודת המוצא בתהליכי ייצור של נעליים היא יצירתן של גזרות הנולדות בדיאלוג בין דו מימד לתלת מימד – ליפוף של סרטי הדבקה על גבי אימום, סימון מתווה צורני, קילוף הרישום התלת מימדי ופריסתו לכדי משטח, גזירת חומרי הגלם ע"פ המתווה הדו מימדי, הדבקה, תפירה ומתיחה של החלקים לכדי אובייקטים תלת מימדיים שימושיים.

בסדרת "פספס 2021", באמצעות מגזרת נייר המהווה בסיס לאובייקט פונקציונאלי ששימש בקולקציות עבר מרובות, נעים שלי ואילון בין רישום חומר אבסטרקטי המתוח על גבי מסגרת בטכניקת מתיחה על אימום, לבין סדרה מוגבלת של סנדלים נעילים שנוצרו במיוחד לתערוכה. אותה פריסה של חומר גלם נודדת באמצעות מהלך של מתיחה על גבי בסיסים שונים במנעד בין קומפוזיציה הרלוונטית לשדה האמנות המושגית לבין פריט המתקיים בשדה השימושי, מציפה את היחסים בין השניים.

אוריגאמי

המנגנון הסיסטמטי של קיפולי נייר ומעבר מדו מימד לתלת מימד בטכניקות אוריגאמי המעניקות לאובייקטים נפח צורני פיסולי מהווה מוטיב חוזר בקולקציות של  Couple of – מדגמים דוגמת כפכף קיפולים (2003) ו- Bat ((2004 ועד לילי )2009(.

אינטרפרטציה חדשה למוטיבים אלה מוצגת באמצעות מתווים ואובייקטים שנעשו בשיתוף פעולה עם שרון אסף, בהצבה של פריטים בקנה מידה משתנה המנכיחים שפה צורנית שניתן לזהות בה נעליים, אך לא ניתן להשתמש בהם כפריטי הנעלה. 

כריכה/עיטוף

היחסים בין מסורת וטכנולוגיה ובין היסטוריות תרבותיות להווה רב תרבותי מקבלים ביטוי בסדרת אובייקטים –“Wrapping 2021“ – המבוססים על מהלכי ליפוף של שרוכי עור שנגזרו משאריות חומרי גלם מתהליכי הייצור.

באמצעות החומר המסורתי (עור), הפעולה העמלנית הבסיסית (כריכה ומתיחה), והחיבור הגס ביותר שלכאורה לא מוסיף עוד רובד של התייחסות (דבק), השניים יוצרים איברים של נעליים שלא ניתנות לשימוש, מתכתבים עם דגמי עבר המבוססים על כריכת פסי עור בפעולה רפטטיבית של עיטוף, דוגמת  Leaves (2003) ו-Wrapping (2005), ומציבים מבנים צורניים המכילים מנעד אסוציאטיבי הנע מהסנדלים המכונפות של הרמס ועד האסתטיקה של שכבות החומר בהדפסת תלת מימד.

בעבודת וידאו המלווה את הסידרה הם כורכים זה בזה תהליך ייצור טכנולוגי של אימום יחד עם תהליך יצירה במלאכת יד עמלנית של אובייקט העוטף אותו. מפגישים מהלכי כירסום סיבובי של פעולת הגריעה ביצירת האימום עם פעולת ליפוף ובניה המתרחשת על גביו כבסיס ליצירה. מציבים את הנעליים כאמצעי המאיר מעגליות אין סופית של דיאלוג בין אדם לבין מכונה ובין תהליך לבין אובייקט.

במיצב נוסף, המבוסס על תנועה סיבובית של אימומים על גבי זוג פודיומים, הם מקיימים דיאלוג בין עידון ואלגנטיות של תנועת אימום מלופף שרוכי עור הניצב על קצה האצבע ונע באיטיות ראוותנית, לבין אימום חשוף הנע בתנועה סיבובית מהירה כשבקצהו שרוך פרום, כאשר בכל מפגש בין העור החופשי לפודיום האלגנטי נשמע צליל של הלקאה. כך הופכת פעולת הליפוף הסיזיפית (גם) אמצעי ייצוג ליחסים בין אסתטיקה לכאב הנקשרים בנעלים בתרבויות שונות לאורך ההיסטוריות.

בתערוכה "Right & Leftovers", המוצגת בגלריה פריסקופ, השניים מציגים סדרת אובייקטים העשויים פרטי לבוש ישנים מארונם הפרטי, מציפים סוגיות של שימוש בחומרים ממוחזרים ומתיחת גבולות הנעל כמושג וכפריט לבוש.

בזוג התערוכות "קאפל אוף" יוצרים וואן אוף (One of), מסמנים טריטוריות לא שימושיות כנקודות פתיחה לדיון אודות נעליים, מאתגרים פעולות המאפיינות את התעשיה בהקשרים שמחוצה לה, ואורזים את הרגל כל פעם מחדש באופן השואל שאלות על היחסים בין חומר, צורה ופונקציה.