"הדברים הפשוטים"/  Las Cosas Simples

רוזה בן אריה עוסקת בתערוכה בחוויית העלייה שלה מאורוגוואי לישראל בשנות העשרים לחייה ובתחושות האובדן והגעגועים כתוצאה מההגירה. הגעגועים הם ל"דברים הפשוטים" כמאמר השיר(1):

"האדם נפרד מדברים קטנים מבלי דעת,

כשם שעצים משירים את עלוותם בסתיו ונשארים עירומים.

בסוף, העצב הוא המוות של הדברים הפשוטים.

שחסרונם גורם לכאב לב."

החוקרת פאולין בוס(2) מבחינה בין שני סוגי אובדנים, האחד, אובדן ממשי או סופי, כמו מוות של אדם אהוב. אובדן כזה קל לזיהוי ומלווה בטקסי פרידה, כמו הלוויה ושבעה, המאפשרים לעבד את הכאב והצער. והסוג השני, הוא "אובדן עמום" נטול סוף מוגדר ותחום, כמו בהגירה לארץ אחרת. התהליך הרגשי של הפרידה וההשלמה במקרה של "אובדן עמום" מורכב יותר.

הנופים של אורוגוואי, הצילומים הישנים, הזיכרונות והחפצים שהיו בבית הוריה, משמשים לבן אריה מקור השראה. נקודת המוצא שלה היא קונקרטית, אבל העבודות בתערוכה נושאות את הזיכרון החושי ואת הזיכרון המנטלי כאחד. בן אריה פיתחה שפה אישית, המבוססת על סינתזה בין חומרים יומיומיים, פשוטים, זולים וזמינים, כמו דבקים, תמיסות מלח, סודה לשתייה, פיגמנטים, חול, אריגים, נייר משי וקרטון. וקיים דמיון בין פרקטיקות העבודה שלה כאמנית לבין עיסוקה הקודם כביולוגית במעבדה.

העבודה המרכזית בתערוכה היא מיצב העשוי יחידות קרטון, הנראות בו זמנית כמרצפות בית וכטופוגרפיה של שכבות גיאולוגיות. לצד המיצב, על מדף, מונחים כלים שבריריים העשויים מבוץ גולמי. מוטיב השברים עד התפוררות מופיע גם בפיסות הקרטון המוצמדות לקיר כשרידי אבנים ובבדי הטול בעלי הנוכחות האוורירית כשל רוחות רפאים, שמוטמעת בהם טקסטורה מתעתעת, הנדמית לתחרה רקומה.

אלמנטים של פנים וחוץ מתערבבים בעבודות זה בזה. ציורי הנופים הם כתמי צבע רכים, המייצרים נוף מופשט עד חלומי. ובמיצב המרכזי בין המרצפות מוקרנת עבודת וידיאו, שבה נראים פרחים צפים על פני נהר. הזרמים בנהר מניעים את הפרחים בתנועה רפטטיבית. התנועה היא המסע קדימה ואחורה בזמן ובין יבשות, כאילו נגזר על המהגר להיות לעולם חצוי. בן אריה חופרת במרצפות, כדי למצוא שורשים ומתוך הבורות מופיע ההווה מגולם בפרחים.

________________________________________________________________

• "הדברים הפשוטים" לחן: ססר איסיה. מילים: צ'אבלה ורגאס וארמנדו טחדה גומז. ביצוע: צ'אבלה ורגאס ואחרים, ביניהם הזמרת הארגנטינאית הידועה מרסדס סוסה. תרגום חופשי: רוזה בן אריה.
• פאולין בוס (Pauline Boss) היא פסיכולוגית אמריקאית וחוקרת מובילה בתחום האובדן הטראומה. היא פיתחה את המושג "אובדן עמום" ((Ambiguous Loss (מתוך מאמר של פרופ' יהב: סקירת הספר "אובדנים שאינם מוות", מאת פרופ' נחמי באום. המאמר פורסם באתר "בטיפולנט" ).