גוף ראשון רבים

מיכל ניב, קרמיקאית ומעצבת תעשייתית, חזרה לפני כשלוש שנים לארץ אחרי שהות ארוכה בחו"ל. הפרידה והחזרה בתקופת הקורונה הפכו אותה, בת הגליל, למעט זרה. השתנות הנוף, הבנייה המרובה, הטון הציבורי, המשבר החברתי והמדיני, הפכו את המפגש המחודש למורכב, כואב וטעון.

כמאה פסלים כחולים המוצגים בתערוכה נולדו מתוך המפגש הזה. הם תוצר של התבוננות ממושכת, ספיגה, הטמעה, עיכול וחיפוש צורה. הפסלים – מצחיקים ומעוררי חמלה כאחת – חושפים את השכבות השונות והסותרות של הנוף הישראלי ושל הארכיאולוגיה החברתית. הם נושאים עקבות של צלמיות קדמוניות, מוטבעים בארכיטיפיים ארכיאולוגיים, היסטוריים וציוניים מכוננים. באמצעות שפה קפדנית של עבודת גלגל ובנייה ידנית מיכל מציגה קולקטיב שנברא, צמח והתפתח מתוך חוויה פנימית שלא ניתן להפריד ממאורעות הזמן ומרוח התקופה.

"גוף ראשון רבים" הוא סימן לשוני מובהק של הספרות הציונית של דור הפלמ"ח, שממנו ירשנו את קדושת הקולקטיב. אבל "גוף ראשון רבים" הוא גם סתירה, רצון להשתייך וכישלון גם יחד. הדינמיקה הקבוצתית שהפסלים מקיימים בחלל הגלריה מושכת ומטרידה, ומעוררת אותנו לשאול גם מי אנחנו, המתבוננים בהם כמו במראה.

אוצרת: טל פרנקל אלרואי.

בר יוחאי 5, תל אביב.

פתיחה: יום שישי, ה-5.5.23, 11:00

שיח גלריה: יום שבת, ה20.5.23, 11:00, נעילה – 14:00.