פתיחת התערוכה "נֶ אֱ לָ ם" | יאיר לוי

התערוכה 'נֶ אֱ לָ ם' היא תערוכת יחיד של האמן יאיר לוי בעקבות זכייתו בפרס 'מילה' לשנת 2024.

* התערוכה התאפשרה הודות לתרומתה הנדיבה של קרן 'מילה'.

אילמות (מלשון אילם) היא שדה התוכן הסמוי של תערוכה זו המציגה סדרה רחבת-היקף של כלים לצד עבודת קיר רציפה. יאיר לוי מציג כלים גשמיים וחומריים אך באמצעותם הוא מבקש לדבר את השתיקה, לתת קול לאילמות.

לוי עצמו הוא אדם המעדיף לפעול מבלי לדבר, ליצור ללא מלים, אולם למרכזיות שניתנה לשתיקה בתערוכה זו הקשר ביוגרפי נוסף: חוסר היכולת של אם האמן לבטא עצמה באמצעות הפקת מלים. לקות זו הנקראת אפאזיה (=שתקת או אילמות) מתבטאת בפגיעה בכישורי השפה כתוצאה מנזק באיזורי הדיבור שבמוח. לוי החווה תדיר את מצוקת אמו, מבקש לבטא באמצעות החומר מצב קיומי בו המלים מנסות לצאת אך הן כלואות בתוך הגוף.

תנועה בין פנים וחוץ כביטוי רגשי מלווה את יצירתו הקרמית של לוי מזה זמן רב, כך גם דיאלוג בין ניגודים צורניים וחומריים. בגוף עבודות זה מנסה לוי להבין היבטים סותרים אלה לעומק וממקום אישי, והם מועצמים ומקבלים ביטויים נוספים.

הכלים עצמם עשויים אבנית, בעוד שהתוכן הפנימי עשוי מדפי פייפר-קליי מפורצלן אשר הידקקו והתעדנו. הפורצלן הלבן והאלגנטי התחלף בפורצלן שחור דרמטי ואכספרסיבי. מבחוץ – מעטפת מוצקה וחזקה ומנגד – תוכן פנימי פריך, מקוטע ושביר. התוכן הכלוא מבקש לצאת בתנועה המשפיעה פיסית על צורת הכלים, הפיות הלכו והידקקו עד שנסגרו ואטמו אותם.

הבדלי הטקסטורות מעצימים עוד את מערכת הניגודים בין הפנים לחוץ. הפורצלן חלק ומתורבת, בעוד שהגלזורה העוטפת של הכלי מבעבעת, חומרית ופראית.

ידע טכנולוגי רב והיקסמות מהמקריות שבאלכימיה מלווים אף הם את לוי מראשית דרכו. על אף הידע המסודר והמתועד שצבר יש בעבודה עם הגלזורות מקום לחופש, משחקיות והיעדר שליטה בניגוד למהלך העבודה הממושך והמוקפד של יצירת הכלים. היבט זה משתקף היטב בפס האריחים הרציף המקיף חלק מקירות הגלריה.

תערוכה זו מציגה אמן מופנם בעל שפה אישית מובחנת המתרגם את עולמו הרגשי לצורה וחומר.

העיסוק החוזר בפנימיות כלואה המנסה לצאת אל פני השטח והסתירות הצורניות העולות מן הכלים, מקבילים לניגודים המרכיבים את עולמו המרובד של האמן עצמו. בהכשרתו כרואה חשבון עוסק לוי במרחב מאורגן ומחושב, אך החלק החופשי והיצירתי של אישיותו מקבל מענה בחומר, בטקסטורה ובצבע, מקום המאפשר לו לפרוץ את הגבולות. היותו אדם יוצר מתקיים בד בבד גם עם היותו אדם אמוני ושומר מצוות, יסודות הנובעים לדבריו ממקום דומה.

העולמות המנוגדים הממלאים את הווית חייו ואת יצירתו מפרים ומזינים זה את זה והופכים לאחד שלם, עשיר ורב-שכבות.

ענת גטניו

 יום חמישי | 10.10.24 | 19:30