תערוכה קבוצתית

Inside / Out | תערוכה קבוצתית, אוצר: ניר הרמט

אוצרוּת ניר הרמט

התערוכה Inside / Out מציגה את עבודותיהן של שש בוגרות טריות בחוג לעיצוב קרמי בשלושה מוסדות: בצלאל, תל חי וגבעת חביבה.

העבודות בתערוכה עוסקות, דרך טכניקות וגישות שונות, בפער שבין פני השטח, העור והמעטפת לבין מנגנוני פנים, תוכן וקרביים רגשיים.

הן נעות על ציר שבין פנים לחוץ: ראשית, יציאה מבית הספר לאמנות אל "העולם האמיתי", ויחד עם זאת כל אחד מגופי העבודות שנבחרו מנסח את המרחב או את הפער שבין הפנימי לחיצוני באופן אחר.

תמה גינזבורג, מוציאה באופן מטאפורי שונית אלמוגים מלב ים. צבר האלמוגים עשוי רובו מחימר "חי" ולא שרוף. הוא גדל ומתפשט, פורץ את קירות הגלריה ומוצב בחלקו גם מחוץ לחלון, ברחוב. לדבריה: "לבנות מרחב שיגדל, יתפשט, ימלא את החלל הוא גדל מתפרץ, עוטף אותי, סובב סביבך, חונק. אני יוצרת, נוגעת ומתוך עבודה אינטנסיבית פורץ מתוכי פרא. מחיה אותי, צמח שגדל חופשי. המרחב הוא בית עבורי, הבית הוא הפרא."

יעל ליבנה כמו רושמת בחלל טבעות פורצלן במידות משתנות. ליבנה מטביעה את עצמה, את ידיה, בחומר ומטביעה בו זיכרון. העבודות מחפשות את נקודת האיזון בין אובייקט לחלל, בין אובייקט לגוף. הטבעת מקיפה, סוגרת ופוערת את המרחב. היא מנסחת את החלל מלמעלה למטה, בין הפנים לחוץ. מבקשת לגעת במהות דרך חלל ריק ודווקא דרכו למצוא דיוקן המכיל איזון ויציבות.
שמרית גם מציגה אוסף של ציפורים ושל כנפיים – אובייקטים פיסוליים – תכשיטים גדולי מידה העוסקים בתהליך פרידת הנשמה מהגוף. עבודתה 'הפרדות' מבקשת באופן רגיש לנוע על פוטנציאל המעוף, הפרידה ולתפוס את הבלתי ניתן לתפיסה.

מירב ברדה משלבת בעבודתה תחומי קראפט שונים: קרמיקה ואריגה. בעבודת קדרות מסורתית היא יוצרת כלי קרמיקה גדולים, מחוררת אותם והופכת אותם לנולי אריגה אשר עליהם היא אורגת בטכניקת מלאכה קדומה ומסורתית. היא מתגעגעת למקום אליו ״לא הגעתי, אך טביעות אצבעותיו מצויות עמוק בזיכרון המשפחתי״, הכדים הגדולים מכילים בתוכם סיפורים אישיים ונשיים, קהילתיים ובין דוריים. הכדים משלבים בתוכם תחום עשיה אחר והם משמשים כרחם מכיל ויצרני אשר ארוגים בו געגועים וזיכרונות, חלומות ומציאות.

יונה סקורי מציגה מיצב המורכב מבתי פורצלן קטנים, זוהי מעין ״שכונה״ עדינה ופריכה המייצגת את היחסים בין פנים וחוץ: כל אחד מן הבתים מכיל תוכן פנים אמנותי אחר – מקומות אישיים וקולקטיביים, לדבריה: ״דמדומים זהובים״ וניסיון להתל בזמן החולף.

אתי מוסאי מציגה אוסף של מכוניות צעצוע בטכניקה של שריפת ראקו. המכוניות יוצרות מעגל הנוסע פנימה והחוצה, מחפש אחר דרך. מוסאי יוצרת מכוניות אבן, מטילה משקולת על תנועתן ומעלה שאלות על ניידות וקידמה לעומת מסורת וחומר סטטי.

אוצר: ניר הרמט

מירב ברדה / תמה גינזבורג / שמרית גם / יעל ליבנה / אתי מוסאי / יונה סקורי

14.9.17-13.10.17

לקריאה נוספת

אודות העמותה

גלריית BY.5

כתב עת 1280

אמני העמותה

הרשמו לעמותה



צרו קשר