גוף (אנושי, וגם אחר) והיעדרו, או צלליתו, הם בלב התערוכה הקבוצתית "נא". שתי אמניות ואמן, הם יודעים את הבשר, ידע הבשרים. ערגה יערי (הקרנת צמד דימויי וידאו על גבי קיר) מביטה בפעולה האנושית הטבעית והיפה או פחות, של פגישת גופים בואכה עירום ומין (במקלחות בריכה ציבורית). נשים פוגשות נשים, גברים ניתכים אל גברים והשאר זה ביניהם. יערי מישירה מבט, אבל מותירה אותך עם תמונה סוגסטיבית. גדי צדר (ציור) זוכר בתודעה את פרנסיס בייקון. גם כאן הגודל קובע; גודל הגוף המותיר חותם ציורי, וקובע את ממדי הציור ואת אופיו: בין אקספרסיה עזת צבע, לקו גרפי. זוזה רוזנסקה מצלמת בשלל גווני מונוכרום. פורטרט בלתי מתוכנן של אחותה במגרשה הביתי; דג שפמנון שוחה במים עכורים; ונוף אורבני ברלינאי לילי ודרמטי עם צלב בשמיים, תודה לאל.

אוצר: יואב שמואלי

משתתפים: זוזה רוזנסקה, ערגה יערי, גדי צדר