באמצעות עבודה סיזיפית, חזרתית ומדיטטיבית של שזירה וליפוף חוטי צמר סביב חבלי סזל, הולכים ומתעצבים צמחי בר גבעוליים, סוריאליסטיים למראה, שבקצותיהם תלויים פירות מעוותים סרוגים.

חוטי הצמר הם תוצרת מלאכת ידן של נשות הכפר לקייה, הידוע בזכות שימור אמנות האריגה הבדואית. מעת לעת חוזרים רותי ודן שומרוני אל מרחבי המדבר האינסופיים, האהובים עליהם, ואל ערמות חוטי צמר הכבשים הצבעוניים, המופקים ונצבעים בדרכים מסורתיות, ונתלים לייבוש בשמש הקופחת המדברית.

שומרוני אוספת בשקיקה כדורי צמר, ואלו ממלאים את הסטודיו ומחכים לשעת כושר. כשזו מגיעה – נולדדו הגבעולים ונולדה התערוכה שלפנינו, שראשיתה במלאכות הכפיים וחומרי הגלם המסורתיים, וסופה ביצירה בסטודיו שמהללת את שפעת יופיו של הטבע. בדרכה, מספרת שומרוני סיפור חדש, ויוצרת מיצב ססגוני העוטף את הנכנס בתוכו, כמאהל החובק את באיו. טביעת ידה ניכרת בכל משיכה, ליפוף וסריגה, כסיסמוגרף המשקף את רגשותיה בזמן אמת.

הצילומים של דן שומרוני משלימים את התערוכה.

אוצרת: שרי פארן