סיור בתערוכה "מועדון הלבבות המחוברים" | גליה ארמלנד, אוצרת: ענת גטניו

"מועדון הלבבות המחוברים", גליה ארמלנד. אוצרת: ענת גטניו.

האמנית גליה ארמלנד מעלה על קירות הגלריה מעין סיפור מאוייר, שיש לו התחלה וסוף,
באופן המשלב דימויים קרמיים מצויירים וטקסט. הסיפור משחזר באופן רציף "טיול בת
מצווה" חריג אשר חוותה האמנית והותיר בה את חותמו, כשהיא חוזרת ומתבוננת בו כעת
בעיניים של אישה בוגרת ואם בעצמה. בקיץ 1990, בהיותה נערה צעירה התרגשה לקראת
נסיעה ראשונה לחו"ל יחד עם אמה וסבתה, אלא שהיה זה טיול מאורגן יחד עם כשלושים
ניצולי שואה לאוסטריה, הונגריה ופולין, זמן קצר לאחר שהוסר מסך הברזל ממזרח אירופה.
החוויה (שלא קדמה לה הכנה מוקדמת) היתה מטלטלת ורק כעבור שנים ארוכות הבינה
ארמלנד עד כמה השפיע עליה המסע.
הצופה מוזמן לחוות את הנובלה הגראפית המתארת את הטיול כמעין דפדוף בספר פופ-אפ
ו"לקרוא" אותו תוך כדי הליכה בגלריה, כשהוא עוקב יום אחר יום, אתר אחר אתר (בדיוק על
פי התכנית שהופיעה בברושור המקורי של הטיול…). הטקסט והסצינות המתוארות על גבי
הקירות נובעים מנבכי הזיכרון של האמנית, כשהם מעמידים במרכז את נקודת המבט
הילדית דרכה נחווה המסע – עמדה המעצימה דגשים מהמקום המסוים הזה.
זהו גם מסע של נשות המשפחה: הסבתא הניצולה, האם והנכדה – דור שני ושלישי לשואה.
הן דומות פיסית זו לזו, קרובות מאוד בנפשן ונושאות על גבן נרטיב משפחתי טעון. סבתה
של ארמלנד נולדה וחיה בוורשה, ובעת המלחמה נמלטה מזרחה, נדדה וחוותה אובדן.
תודעת השואה נוכחת בחייהן ובאישיותן כיסוד מכונן המחלחל בהעברה בין דורית.
הטקסט שהוא מרכיב מרכזי ביצירה ומוביל את הסיפור, כתוב בשפה רזה, אינפורמטיבית
וסמי-ילדית. הוא פותח פער בין התוכן הקשה העומד בבסיס הטיול לבין האופן בו הוא נחווה
על ידי גליה הילדה, הנמצאת בתודעה שונה מזו של המטיילים המבוגרים. המלים נעות בין
קושי להומור ובין העולם החיצוני לעולמה הפנימי של הנערה. הן כתובות בגרפיט על גבי
הקיר בפונט דפוס שהכתיבה הידנית ניכרת בו היטב.
הדימויים המלווים את הטקסט משלבים בין דו-מימד לתלת-מימד, עשויים פורצלן לבן
ומאויירים ברישום ובהדפס בצבע כחול – בחירה המאזכרת תרבות חומרית אירופאית. שפת
האיור ריאליסטית בבסיסה אך משחקת במכוון בקנה המידה כאמצעי ביטוי.

שם התערוכה "מועדון הלבבות המחוברים"; מהדהד את שמו של התקליט האלמותי של
להקת הביטלס "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band” (1967)". ארמלנד ממירה את
עטיפת התקליט האיקונית שלו, בה מופיעים חברי הלהקה יחד עם שלל דמויות מפורסמות,
לפורטרט רחב היקף של בני משפחתה החיים והמתים, לצד דמויות משמעותיות אחרות
שליוו אותה בחייה.
איזכורים מוסיקליים או וויזואליים נוספים הקשורים ללהקת החיפושיות נוכחים כמוטיב מלווה
לאורך הסיפור כולו, ביטוי לנוכחות המוסיקה עבור הנערה כמקום של מפלט ונחמה. הווקמן
(סוג של אובסוליט, אובייקט נכחד) חוזר כדימוי חוזר המדגיש את המרחב המנותק אליו
בורחת הנערה במסע הלא פשוט אליו נקלעה.

גליה ארמלנד מפתחת מזה שנים שפה אישית המשלבת יצירה קרמית עם כתיבה ואיור
ברישום ובהדפס, ועשתה זאת בתערוכות קודמות. תערוכת יחיד זו מהווה נקודת שיא של
מהלך זה והיא בעלת חשיבות אישית מיוחדת במינה עבורה.

גלרית לוחמי הגטאות, קיבוץ לוחמי הגטאות.

___

 יום חמישי, ה15.12 בשעה 10:00
* למעוניינ.ות נא לפנות אל משרדינו בהקדם בשעות הפעילות
03-687-4150

אודות העמותה

גלריית BY.5

כתב עת 1280

אמני העמותה

הרשמו לעמותה



צרו קשר